טיפול באור אדום: בין מחקר אמיתי להייפ ברשתות

ניתאי זגורי

לפני 13 דקות

זמן קריאה 5 דקות

איור של קרן אור אדומה שעוברת דרך מנסרה על רקע קרם

הבהרה חשובה

התוכן כאן מיועד להעשרה ולהבנה כללית בלבד. אין בו המלצה רפואית, אבחון או תחליף לייעוץ מקצועי.

כל החלטה על טיפול, מכשיר או תוספי תזונה נעשית רק מול הרופא או המטפל המלווה.

ביו בריאות אינה מבטיחה תוצאה רפואית או שיפור בתסמינים. ביו בריאות אינה מציעה טיפול באור אדום או מכשירי אור.

מה זה בעצם "אור אדום"?

ברשתות קוראים לזה "Red Light Therapy". בעולם המחקר השם הוא פוטוביומודולציה (PBM). פעם קראו לזה גם "לייזר בעוצמה נמוכה" (LLLT).

מדובר באור אדום, בערך 600–700 ננומטר, או באור אינפרא־אדום קרוב, בערך 760–940 ננומטר. העוצמה נמוכה, ולכן האור לא חותך ולא שורף.

את האור האדום רואים. את האינפרא־אדום הקרוב העין כמעט לא קולטת, וזה חשוב כשמדברים על בטיחות.

איך זה אמור לעבוד בגוף?

ההסבר המקובל הוא שהאור נבלע באנזים במיטוכונדריה, "תחנות הכוח" של התא.

לפי ההשערה, הבליעה מגבירה זמנית את ייצור האנרגיה בתא (ATP), משחררת מולקולה שמרחיבה כלי דם (NO), ומפעילה מסלולי איתות שקשורים לדלקת ולהתאוששות.

חשוב לדעת שגם המנגנון הזה עדיין נתון לוויכוח מדעי. יש חוקרים שטוענים שהוא לא הודגם באופן אמין.

עוד עיקרון שחוזר במחקרים הוא שהמינון קובע. מינון נמוך נוטה לעורר, ומינון גבוה מדי עלול לדכא. "יותר" לא תמיד "טוב יותר".

איפה המחקר יחסית מבוסס

מניעת פצעים בפה אצל מטופלים אונקולוגיים. זה התחום המבוסס ביותר. ארגון MASCC/ISOO ממליץ על לייזר בעוצמה נמוכה בתוך הפה כדי למנוע פצעים בפה (מוקוזיטיס) אצל חלק ממטופלי הקרנות לראש־צוואר ומושתלי מח עצם. ההמלצה היא לפרוטוקולים מוגדרים, במסגרת מחלקה אונקולוגית.

כאבי ברך ושחיקת סחוס. מטא־אנליזה מ־2019 אספה 22 ניסויים מול טיפול דמה, עם יותר מאלף משתתפים. נמצאה הפחתה בכאב ובמגבלה התפקודית, בעיקר במינונים מומלצים. ובכל זאת, ההנחיות המרכזיות לשחיקת ברך עדיין לא כוללות את הטיפול הזה.

כאבי צוואר. מטא־אנליזה שפורסמה ב־Lancet ב־2009 מצאה ירידה בכאב, גם בכאב כרוני ולאורך חודשים. רוב הניסויים היו קטנים ושונים זה מזה.

נשירת שיער תורשתית. מטא־אנליזות של ניסויים סמויים מול מכשיר דמה מצאו עלייה בצפיפות השיער, אצל גברים ואצל נשים. חלק מהמחקרים מומנו בידי יצרני המכשירים.

פצעי סוכרת בכף הרגל. מטא־אנליזות מראות סגירה מהירה יותר של פצעים כתוספת לטיפול הרגיל. אבל איכות הראיות מוגדרת "נמוכה מאוד", והפרוטוקולים שונים מאוד זה מזה.

רמת ראיות: בינונית בתחומים האלה, לפרוטוקולים מוגדרים ולא לכל מכשיר.

איפה המחקר עדיין ראשוני

אור על הראש (טרנס־קרניאלי). נבדק בדיכאון, בפגיעות ראש ובירידה קוגניטיבית. רוב המחקרים קטנים, והתוצאות לא אחידות.

אוטיזם. ניסוי אקראי אחד עם 30 ילדים בני 2–6 (2024) השתמש בקסדה של אינפרא־אדום, פעמיים בשבוע במשך 8 שבועות. בקבוצה שקיבלה אור נמצא שיפור גדול יותר בסולם תסמינים מאשר בקבוצת הדמה, בלי תופעות לוואי משמעותיות.

זה מחקר קטן אחד, שמומן בידי יצרן המכשיר. ניסוי גדול יותר, עם 80 ילדים, רשום אבל עדיין לא פרסם תוצאות.

רמת ראיות: נמוכה. מעניין, אבל מוקדם להסיק מסקנות.

בלוטת התריס (השימוטו). כמה מחקרים בדקו לייזר על אזור הצוואר. ניסוי אקראי אחד מברזיל, עם 43 משתתפים, הראה ירידה בצורך בתרופה. במעקב של 6 שנים ההשפעה נחלשה.

סקירה שיטתית מ־2026 מצאה רק 6 מחקרים, ומסקנתה שנדרשים ניסויים מבוקרים לפני שימוש קליני.

רמת ראיות: נמוכה.

מיתוס מול מחקר: "צריך להפעיל את התוספים עם אור אדום"

הטענה שהסתובבה ברשת: "במחקר על השימוטו, קבוצה שקיבלה גם אור אדום הרוויחה פי 70 באיזון הורמונים ופי 15 בהפחתת תרופות. מי שלוקח תוספים צריך להפעיל אותם באור אדום."

מה גילינו כשחיפשנו את המקור: המספרים "פי 70" ו"פי 15" מופיעים בתקציר של מחקר טורקי מ־2020 עם 350 מטופלי השימוטו. שתי הקבוצות קיבלו ויטמין D, ברזל וסלניום, ואחת מהן קיבלה גם לייזר על הצוואר.

מה הסרטון לא סיפר:

המחקר מדווח על עלייה ביחס T3/T4, על ירידה בנוגדנים לבלוטת התריס ועל ירידה במינון התרופה בקבוצת הלייזר. אבל התקציר לא מזכיר הגרלה, טיפול דמה או סמיות, והקבוצות לא היו שוות בגודלן (210 מול 140). לא מוסבר איך חושבו "פי 70" (ביחס T3/T4) ו"פי 15" (בהפחתת מינון התרופה).

"פי 70" מתייחס לשינוי ביחס בין שני הורמונים (T3/T4), ולא ל"איזון הורמונים".

בניסוי הטוב ביותר בתחום, הניסוי הברזילאי עם קבוצת דמה, הפער בצורך בתרופה היה בערך פי 3, ולא פי 15. גם שם ההשפעה נחלשה עם השנים.

ולגבי "הפעלת תוספים": התוספים ניתנו לשתי הקבוצות, ולכן המחקר בדק את הלייזר, לא "הפעלה" של התוספים.

בניסוי הברזילאי הלייזר ניתן בלי תוספים בכלל.

אין מנגנון ידוע שבו אור אדום "מפעיל" סלניום, ברזל או ויטמין D. ויטמין D נוצר בעור מקרינת UVB, ולא מאור אדום.

אגב, "ויטמין D הוא הורמון"? זה פישוט. ויטמין D3 הוא "פרו־הורמון" שהגוף צריך לעבד פעמיים, בכבד ובכליה. ההורמון הפעיל נקרא קלציטריול.

והחומרים שאור כן "מפעיל"? אלה חומרים רגישים לאור, כמו מתילן בלו. כשמאירים עליהם הם מייצרים רדיקלים חופשיים. ברפואה מנצלים את זה במסגרת מבוקרת להרג חיידקים, וזה ההפך ממה שהסרטון מבטיח.

בשורה התחתונה: אין מחקר שמראה שאור משפר את פעולתם של תוספים.

שאלות נפוצות

האם אור אדום מייצר ויטמין D?

לא. ויטמין D נוצר בעור מקרינת UVB, שהיא אור מסוג אחר לגמרי.

האם כדאי לקחת תוספים לפני הטיפול באור, כדי "להפעיל" אותם?

אין לכך מחקר תומך. אם יש צורך בתוסף, ההחלטה נעשית לפי הצורך התזונתי ובליווי מקצועי, לא לפי מועד הטיפול באור.

האם זה מתאים לילדים?

המחקר בילדים עדיין מצומצם. אם שוקלים, רק בליווי מקצועי, במכשיר מתאים ועם הגנה על העיניים.

מקורות וקרדיטים

1. Zadik Y, et al. Systematic review of photobiomodulation for the management of oral mucositis in cancer patients and clinical practice guidelines (MASCC/ISOO). Support Care Cancer 2019. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31286228/

2. Stausholm MB, et al. Efficacy of low-level laser therapy on pain and disability in knee osteoarthritis: meta-analysis. BMJ Open 2019. https://bmjopen.bmj.com/content/9/10/e031142

3. Chow RT, et al. Efficacy of low-level laser therapy in the management of neck pain (Lancet 2009), DARE summary. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK78464/

4. Liu KH, et al. Comparative effectiveness of LLLT for adult androgenic alopecia: meta-analysis of RCTs. 2019. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30706177/

5. The effect of low-level laser therapy on diabetic foot ulcers: meta-analysis of RCTs. Int Wound J 2021. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8613395/

6. Hamblin MR. Mechanisms and Mitochondrial Redox Signaling in Photobiomodulation. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC5844808/

7. Hamblin MR. Mechanisms and applications of the anti-inflammatory effects of photobiomodulation. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC5523874/

8. What Lies at the Heart of Photobiomodulation: Light, Cytochrome C Oxidase, and Nitric Oxide—Review of the Evidence. 2020. https://liebertpub.com/doi/10.1089/photob.2020.4905

9. Coelho DRA, et al. Transcranial photobiomodulation for neurodevelopmental disorders: narrative review. 2024. https://link.springer.com/article/10.1007/s43630-024-00613-7

10. Fradkin Y, et al. Transcranial photobiomodulation in children aged 2–6 years: randomized sham-controlled trial. Front Neurol 2024. https://www.frontiersin.org/journals/neurology/articles/10.3389/fneur.2024.1221193/full

11. ClinicalTrials.gov NCT06006637. https://clinicaltrials.gov/study/NCT06006637

12. Höfling DB, et al. Low-level laser in hypothyroidism induced by chronic autoimmune thyroiditis: randomized placebo-controlled trial. 2013. https://www.springermedicine.com/low-level-laser-in-the-treatment-of-patients-with-hypothyroidism/21395644

13. Höfling DB, et al. Safety and Efficacy of LLLT in Autoimmune Thyroiditis: Long-Term Follow-Up. 2018. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC6247385/

14. Photobiomodulation Therapy in Chronic Autoimmune Thyroiditis: A Systematic Review. IJMS 2026. https://www.mdpi.com/1422-0067/27/7/3007

15. Ercetin C, et al. Impact of Photobiomodulation on T3/T4 Ratio and Quality of Life in Hashimoto Thyroiditis. 2020. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32186976/

16. NIH Office of Dietary Supplements. Vitamin D – Health Professional Fact Sheet. https://ods.od.nih.gov/factsheets/VitaminD-HealthProfessional/

17. Methylene blue in photodynamic therapy: from basic mechanisms to clinical applications. https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1572100005000979

18. תמונת שער: איור מקורי שנוצר עבור ביו בריאות.

ביו בריאות אינה מציעה טיפול באור אדום. כתבנו את המאמר כדי לעזור להבחין בין מחקר להייפ. לשאלות על הליווי הנטורופתי שלנו או לתיאום פגישת ניסיון ב־₪150 אפשר לכתוב לנו בוואטסאפ או להתקשר: 053-501-6217.