חורף 1991–1992 בישראל: מה דיווח ג׳יימס דמאו על ניסוי ה־Cloudbuster?
מאת ניתאי עדי זגורי · בלוג ביו בריאות
תמונת השער: הכנרת בצילום לוויין (ASTER, 2018). NASA/METI/AIST/Japan Space Systems ו־U.S./Japan ASTER Science Team, נחלת הכלל (ויקישיתוף).
בקצרה בנובמבר 1991, אחרי שלוש שנות בצורת, הפעיל החוקר האמריקאי ג׳יימס דמאו מכשיר Cloudbuster בכמה מקומות בישראל. לפי הדוח שפרסם, שלושה ימים אחרי סיום הפעולות התחיל גשם כבד, והחורף שבא אחריו היה מהגשומים שנמדדו בארץ. דמאו עצמו ציין גורם מבלבל מרכזי: תוכנית ממשלתית לזריעת עננים שפעלה באותו חורף. אין קונצנזוס במטאורולוגיה המקובלת שהמכשיר השפיע על מזג האוויר. הכתבה מציגה את הדיווח כפרק היסטורי, בלי לטעון לקשר סיבתי.
מקייט בוש לדוח שדה
ב־1985 הוציאה הזמרת הבריטית קייט בוש את הסינגל Cloudbusting, מתוך האלבום Hounds of Love.
בקליפ, שצולם בגבעות אוקספורדשייר שבאנגליה, השחקן דונלד סאת׳רלנד מגלם את וילהלם רייך, וקייט בוש מגלמת את בנו הצעיר, פיטר. השניים מפעילים מכונה גדולה שמכוונת אל השמיים, עד שאנשים בחליפות מגיעים ולוקחים את האב.
השיר מבוסס על ספר זיכרונות אמיתי: A Book of Dreams (1973) מאת פיטר רייך, על ילדותו לצד אביו.
וילהלם רייך, פסיכואנליטיקאי מחוגו של פרויד, טען לקיומה של אנרגיית חיים שכינה «אורגון». הוא בנה «צוברי אורגון» ומכשיר שדה שנקרא Cloudbuster.
אחרי מאבק משפטי מול ה־FDA הוא הורשע בהפרת צו בית משפט, ובמרץ 1957 נכנס לכלא.
השיר, הקליפ והסוף העצוב
מה שהופך את Cloudbusting לשיר נוגע כל כך הוא נקודת המבט: הכול מסופר דרך עיניו של ילד שרואה את אביו נלקח ממנו.
בקליפ, אנשים בחליפות כהות ובכובעים מגיעים למעבדה ועוצרים את האב, והבן רץ לבדו אל הגבעה ומפעיל את המכונה, כאילו כדי להמשיך את מה שאביו התחיל.
במציאות הסיפור נגמר בעצב. בלילה של 3 בנובמבר 1957 מת וילהלם רייך בכלא הפדרלי בלואיסבורג שבפנסילבניה, ימים ספורים לפני דיון שנקבע לו על שחרור מוקדם. לפי רישומי הכלא, הוא מת מאי־ספיקת לב. פיטר היה אז בן 13.
במכתב האחרון ששלח לו אביו, באוקטובר 1957, כתב רייך שהוא מצפה להשתחרר ב־10 בנובמבר, ושהם קבעו לאכול יחד במסעדה ליד בית הספר של פיטר. הפגישה הזאת לא התקיימה.
הקליפ הרשמי: Kate Bush, Cloudbusting (1985), מתוך ערוץ YouTube הרשמי של קייט בוש. לצפייה ב־YouTube
לרוב האנשים, Cloudbuster הוא עד היום מילה מתוך שיר.
פחות מוכר שכמה עשורים אחר כך, ישראל הייתה זירה לאחד מניסויי השדה המתועדים ביותר בתחום.
הרקע: שלוש שנות בצורת
לפי דמאו, כל עונות הגשמים מאז 1988 היו מתחת לממוצע.
בינואר 1991 הגיע מפלס הכנרת לשפל של 60 שנה, ומי התהום נשאבו בקצב מהיר. בקפריסין, לדבריו, סופקו בתחילת 1991 מים לבתים רק שעתיים בשבוע.
בעיתונות נכתב על חשש לסכסוכים אזוריים סביב מקורות המים: הירדן, הליטני ומאגרי מי התהום.
באביב 1991 פנו לדמאו ושאלו אם אפשר להיעזר ב־Cloudbuster כדי להחזיר את עונת הגשמים. לפי הדוח, הפרויקט מומן במענק של קרן פוקס (Fox Foundation).
מי זה ג׳יימס דמאו, ומה זה Cloudbuster
ג׳יימס דמאו (James DeMeo, Ph.D.) הוא חוקר אמריקאי שעמד בראש המעבדה Orgone Biophysical Research Lab (OBRL) באשלנד שבאורגון. הוא נפטר ב־3 באפריל 2022, והמעבדה ממשיכה לפעול בהנהלת טום דיפרדינדו (על פי הודעת OBRL מפברואר 2025).
הוא עסק בניסויי Cloudbuster עוד מעבודת המאסטר שלו באוניברסיטת קנזס (1979).
לפי רייך ודמאו, Cloudbuster הוא מערך של צינורות מתכת שמחוברים בכבלים למים זורמים.
מטרתו, לפי התיאור שלהם, היא «למשוך» אנרגיית אורגון מהאטמוספרה ולהפחית את מה שכינו DOR: מושג מתורת רייך לאטמוספרה עמומה, מאובקת ו«תקועה».
דמאו ביסס את ההערכה שלו על הניסיון שצבר במדבריות דרום־מערב ארצות הברית ועל ניסויים קודמים בישראל, כפי שתיאר אותם.
הוא מזכיר עבודה של עמיתיו של ד״ר וולטר הופה (Walter Hoppe) בשנות ה־60 וה־70, וניסוי של ד״ר ריצ׳רד בלסבנד (Richard Blasband) מה־American College of Orgonomy ב־1983.
הוא מזכיר גם בדיקות של המטאורולוג הישראלי גד אסף ב־1963–1964. לפי דמאו, אסף דיווח על ירידה במשטח הלחץ של 500 מיליבר אחרי הפעלת המכשיר, בהשוואה לתחזית.
חשוב לציין: את המידע על אסף מביא דמאו ממכתב אישי משנת 1979, וחלק מהדוחות הקודמים שהוא מצטט לא פורסמו.
15–24 בנובמבר 1991: המבצע בשטח
לפי הדוח, דמאו ותירי קוק (Theirrie Cook) נחתו בישראל ב־12 בנובמבר 1991.
הם תיארו אובך כבד, עד כדי כך שבקושי ראו את ההרים שמעבר לכנרת. באותו יום דווח בטלוויזיה שמפלס הכנרת נמצא 2 מילימטרים בלבד מעל הקו האדום.
המכשיר נבנה בישראל לפי המפרט שלהם וקיבל את השם «סברה». הוא הובל על משאית, ובזמן הפעולה הוצב על הקרקע.
עד 15 בנובמבר הודיע השירות המטאורולוגי על שרב. דמאו כתב שמניסיונו רוחות מדבריות כאלה פועלות נגד כניסת לחות, ולכן ציפה לתגובה מאוחרת, «במקרה הטוב».
מהערב של 15 בנובמבר ועד 24 בנובמבר בשעה 19:00 הופעל «סברה» לסירוגין, במסלול מהצפון ועד אילת וחזרה לתל אביב.
במקביל, לפי הדוח, חברי האגודה האורגונומית היוונית הפעילו מכשירים ביוון (כרתים, אתונה וסלוניקי) ובקפריסין.
את מזג האוויר עקבו באמצעות מפות בפקס, עדכונים טלפוניים מהשירות המטאורולוגי בבית דגן ומענף הגברת הגשם בנתב״ג, שידורי BBC מקפריסין ורשת אנשי קשר מקומיים.
ב־21–22 בנובמבר, כך כתב דמאו, מערכת גשם ליד איטליה הפכה לשקע «מנותק» (cut-off low) והתחילה לנוע לאט מזרחה. לדבריו, גם ב־26 בנובמבר מטאורולוגים עדיין לא צפו גשם משמעותי, כי העריכו שהסערה תסטה צפונה.
ציר זמן בקצרה (לפי דמאו)
12.11.1991: הצוות מגיע לישראל. אובך כבד, הכנרת 2 מ״מ מעל הקו האדום.
15–16.11: תחילת הפעולות בנהר הירדן ליד כפר בלום, על רקע שרב.
17.11: חוף הכנרת בטבריה.
19.11: חוף תל אביב.
20.11: עין גדי, ים המלח.
21–22.11: אילת.
23–24.11: מרינה תל אביב. סיום כל הפעולות ב־24.11 בשעה 19:00.
27.11–7.12: גשם כבד בישראל ובאזור.
15.12: הכנרת כ־60 ס״מ מעל הקו האדום.
אחרי 31.12: שלג כבד בירושלים ובעמאן.
9.2.1992: פתיחת סכר דגניה, לכשישה שבועות.
סוף פברואר 1992: הפסקת תוכנית זריעת העננים הממשלתית.
תחילת מרץ 1992: סיכום של כשש «פעימות» גשם עיקריות.
מה דמאו דיווח שקרה אחר כך
27 בנובמבר עד 7 בדצמבר
לפי הדוח, הגשם החל ב־27 בנובמבר ונמשך יותר משבוע.
לפי מפת NOAA שהוא מביא, ישראל, הגדה המערבית וצפון־מערב ירדן קיבלו פי שניים עד פי ארבעה מהכמות הרגילה לתקופה. עד 7 בדצמבר חלק מהאזורים כבר קיבלו כמעט תשע עשיריות מהממוצע השנתי.
15 בדצמבר
הכנרת עלתה כ־60 ס״מ מעל הקו האדום.
אחרי 31 בדצמבר
סופות שלג. לפי דמאו ירדו בירושלים כ־40 ס״מ שלג (16 אינץ׳) ובעמאן כ־60 ס״מ (24 אינץ׳).
כתב הסוכנות היהודית לידיעות (JTA) דיווח ב־6.1.1992 על «סופת השלג הכבדה ביותר» בירושלים, עם הפסקות חשמל של עד ארבעה ימים, ועל כך שהכנרת התחילה לעלות (חמישה אינץ׳ ב־24 שעות).
ינואר–פברואר 1992
סופות נוספות. בסך הכול תיאר דמאו כשש «פעימות» גשם עיקריות, כל אחת באורך של 5 עד 10 ימים, עד תחילת מרץ.
9 בפברואר
סכר דגניה נפתח, ולפי הדוח נשאר פתוח כשישה שבועות, תקופת הפתיחה הארוכה ביותר שתועדה עד אז. עד סוף מרץ הכנרת הייתה כמעט מלאה.
דמאו מצטט את ה־Jerusalem Post מ־15 בפברואר 1992: החורף הוא «הגשום ביותר מזה מאה שנה בירושלים ובתל אביב», מאז שהחלו לתעד ב־1904.
הוא מתאר גם פריחה חריגה בשולי ים המלח ובנגב, וגם את הצד הקשה: הצפות, כבישים שנסגרו, קווי חשמל שנפלו ותאונות דרכים קטלניות בכבישים רטובים.
בפברואר 1992 חזר הצוות לישראל כדי לתעד ולצלם.
לפי דמאו, בישראל לא הופעל המכשיר שוב, כי כבר היה שפע של מים. לדבריו, באותה תקופה עמיתים ביוון דווקא ביצעו פעולה קצרה שנועדה להחליש את זרימת הלחות לאזור.
הגורם המבלבל: זריעת עננים
דמאו עצמו מציין שבמהלך כל אותו חורף פעלה בישראל תוכנית ממשלתית שאפתנית לזריעת עננים, עם מטוסים וכמה עשרות מחוללים קרקעיים.
לדבריו, זרעו בכל אחת ממערכות הגשם, גם בזמן הגשמים הכבדים ביותר, והתוכנית הופסקה רק בסוף פברואר 1992, אחרי מחאה ציבורית.
הפרשנות שלו היא שהזריעה לא הביאה לסיום הבצורת, כי זרעו גם בשנות הבצורת, אבל כנראה החמירה את ההצפות. זו פרשנות של דמאו.
מבחינה מתודולוגית, כשפועלים באותו זמן שני גורמים אנושיים, ובנוסף יש שונות טבעית גדולה במזג האוויר, אי אפשר לייחס את התוצאה לאחד מהם בוודאות.
מה אומרת המטאורולוגיה המקובלת
אין מנגנון מקובל
«אנרגיית אורגון» אינה מוכרת בפיזיקה ובמטאורולוגיה המקובלות.
לא ידוע לנו על מחקרים מבוקרים בכתבי עת מטאורולוגיים מרכזיים שמראים ש־Cloudbuster משפיע על משקעים. הדוחות של דמאו פורסמו בעיקר בכתבי עת של תחום האורגונומיה, כמו Pulse of the Planet ו־Journal of Orgonomy.
קשה למדוד השפעה גם בשיטות מקובלות
ניסוי זריעת העננים «ישראל 4» (2013–2020), ניסוי אקראי ומבוקר שנערך באגן הכנרת, מצא תוספת ממוצעת קטנה מאוד, פחות משתי מאיות מכמות הגשם, שאינה מובהקת סטטיסטית. בעקבותיו החליטה רשות המים בינואר 2021 להפסיק את הזריעה המבצעית.
אם קשה לזהות השפעה של תוכנית ארוכת שנים גם בניסוי מתוכנן, מבצע אחד בן עשרה ימים, בלי קבוצת ביקורת ובלי הקצאה אקראית, לא יכול לבסס קשר סיבתי.
יש הסבר אקלימי מוכר לחורף החריג
מחקרים קשרו את החורף הקר במיוחד של 1991–1992 במזרח התיכון, כולל השלג בירושלים, להתפרצות הר הגעש פינטובו בפיליפינים ביוני 1991 ולשינויים בזרימה האטמוספרית שבאו בעקבותיה.
זה לא סוגר את השאלה, אבל מראה שיש הסברים חלופיים. (גם דמאו מציין שמטאורולוגים ייחסו את הגשמים לפינטובו.)
ומה הקשר לביו בריאות
דמאו עסק גם בכיוון אחר לגמרי: ניסויי מעבדה.
במאמר שפרסם ב־Subtle Energies & Energy Medicine (כרך 20, גיליון 3, 2009) הוא דיווח על מדידת טמפרטורה בתוך צובר אורגון קטן (ORAC, קובייה של 10 ס״מ) לעומת תא ביקורת מאוזן תרמית.
לפי דמאו, בתנאים יבשים ובהירים נמדד הפרש ממוצע של כ־0.13°C לטובת הצובר, עם שיאים יומיים של כ־0.5°C ומינימום של כ־0.1°C מתחת לביקורת.
גם זה ממצא של חוקר מתוך התחום, שפורסם בכתב עת לאנרגיות עדינות, ואינו ממצא מקובל בפיזיקה המרכזית.
חשוב להפריד בין שני המסלולים:
ניסויי מעבדה (To-T): הפרשי טמפרטורה קטנים בתוך צובר, לפי דמאו.
ניסויי שדה (OROP ישראל): טענה להשפעה על מזג האוויר.
בביו בריאות אנחנו נוגעים רק במסלול הראשון, וגם בו רק כרקע.
צובר האורגון אצלנו הוא מסלול משלים, נפרד מתא החמצן, ואינו תחליף לייעוץ, לאבחון או לטיפול רפואי.
אנחנו לא טוענים לשינוי במזג האוויר, ולא משתמשים בחורף 1991 כראיה לשום דבר קליני.
סיכום
חורף 1991–1992 היה חריג בישראל: שלג כבד, כנרת שעלתה במהירות וסכר דגניה שנשאר פתוח שבועות ארוכים.
ג׳יימס דמאו דיווח שפעולות ה־Cloudbuster שלו הסתיימו שלושה ימים לפני שהגשמים התחילו, וראה בכך אישוש לשיטה.
באותה נשימה הוא עצמו תיעד תוכנית זריעת עננים שפעלה במקביל. המדע המקובל מצביע על הסבר אקלימי אפשרי נוסף ועל כך שאין מנגנון מוכר.
המסקנה ההוגנת: זה פרק היסטורי מעניין, מתועד היטב מצד אחד, ולא מבוסס כקשר סיבתי מצד שני.
מי שמתעניין מוזמן לקרוא את הדוח המקורי ולגבש דעה בעצמו.
רוצים להכיר את צובר האורגון מקרוב?
אם מה שמעניין אתכם הוא הצובר עצמו, אפשר להגיע לפגישת היכרות רגועה, לשאול שאלות ולבדוק התאמה אישית, בליווי מקצועי ובלי הבטחות.
פגישת ניסיון ב־₪150 כוללת פגישת היכרות, שיחת הערכה ראשונית, התנסות קצרה בתא החמצן ובתא האורגון, והמלצה על תוכנית מותאמת אישית.
ביו בריאות, ראשון לציון · 053-501-6217
דיסקליימר
המידע בכתבה זו כללי ואינפורמטיבי בלבד.
תיאורי מזג האוויר, הבצורת והשפעת ה־Cloudbuster מבוססים על דיווחיו של ג׳יימס דמאו ואינם מייצגים קונצנזוס במטאורולוגיה המקובלת.
אזכור קייט בוש ו־Cloudbusting הוא הקשר תרבותי־היסטורי בלבד.
אין בכתבה טענות רפואיות, הבטחות לתוצאה או נתוני הצלחה. צובר האורגון בביו בריאות מוצע כמסלול משלים בלבד, ואינו תחליף לייעוץ, לאבחון או לטיפול רפואי.
מקורות
DeMeo, J. OROP Israel 1991–1992: A Cloudbusting Experiment to Restore Wintertime Rains to Israel and the Eastern Mediterranean During an Extended Period of Drought. Pulse of the Planet 4:92–98, 1993. http://www.orgonelab.org/OROPIsrael1991.htm
DeMeo, J. Experimental Confirmation of the Reich Orgone Accumulator Thermal Anomaly. Subtle Energies & Energy Medicine 20(3):17–32, 2009. http://www.orgonelab.org/DeMeoToTSubtleEnergies.pdf
Benjamini, Y. et al. The Israel 4 Cloud Seeding Experiment: Primary Results. Journal of Applied Meteorology and Climatology 62(3):317–327, 2023 (American Meteorological Society). ראו גם: Globes, «Cloud seeding halted as Kinneret rises», 1.2.2021. https://en.globes.co.il/en/article-cloud-seeding-halted-as-kinneret-rises-1001359176
ynet, «הכינרת עולה: יופסק פרויקט זריעת העננים להגברת הגשם», 28.1.2021. https://www.ynet.co.il/environment-science/article/ry45kJlxd
Osipov, S. & Stenchikov, G. Regional Effects of the Mount Pinatubo Eruption on the Middle East and the Red Sea. Journal of Geophysical Research: Oceans, 2017. https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/2017JC013182
Robock, A. Climatic Effects of the 1991 Mt. Pinatubo Volcanic Eruption. AGU Fall Meeting, 2001 (תקציר). https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/2001AGUFM.U31A..07R/abstract
Kate Bush, Cloudbusting (1985), בהשראת Peter Reich, A Book of Dreams (1973). https://en.wikipedia.org/wiki/Cloudbusting
Jerusalem Post International Edition, 15.2.1992, עמ׳ 11, כפי שמצוטט אצל דמאו (מקור 1).
Kate Bush, Cloudbusting (Official Music Video), ערוץ KateBushMusic ב־YouTube. https://www.youtube.com/watch?v=pllRW9wETzw
תמונת השער: Sea of Galilee, Israel (ASTER), NASA/METI/AIST/Japan Space Systems and U.S./Japan ASTER Science Team, 14.10.2018, נחלת הכלל. https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Sea_of_Galilee,_Israel_(ASTER).jpg
Jewish Telegraphic Agency, «Israel's Heaviest Snowstorm Leaves Jerusalem in the Dark», 6.1.1992. https://www.jta.org/archive/israels-heaviest-snowstorm-leaves-jerusalem-in-the-dark
Orgone Biophysical Research Lab (Tom DiFerdinando), «The Passing and Future Legacy of Dr. James DeMeo», 1.2.2025. https://obrl.blogspot.com/2025/02/the-passing-and-future-legacy-of-dr.html
קרדיטים לתמונות: ראו את הכיתוב מתחת לכל תמונה. תצלומי «סברה» ודמאו: © James DeMeo / Orgone Biophysical Research Lab, orgonelab.org. התצלומים מוצגים בקרדיט מלא.
תגובות