ביו-מגזין | גיליון 2

הבהרה חשובה (דיסקליימר)

התוכן בביו-מגזין מיועד להעשרה ולהבנה כללית בלבד. אין בו המלצה רפואית, אבחון או תחליף לייעוץ מקצועי.

כל החלטה על בדיקות מעבדה, תוספי תזונה או טיפול — רק מול הרופא/המטפל המלווה את הילד.

ביו בריאות אינה מבטיחה תוצאה רפואית או שיפור בתסמינים. מינונים, אינטראקציות ותופעות לוואי מחייבים ליווי קליני.

מה חדש בגיליון 2?

שני נושאים שהורים לילדים על הספקטרום שואלים עליהם הרבה בזמן האחרון, ושמדברים עליהם הרבה גם ברשתות: סולפורפאן מנבטי ברוקולי, וזרימת דם נמוכה במוח. בכל נושא תמצאו מה נבדק, מה עדיין לא ברור, ומקורות שאפשר לקרוא בעצמכם. בנוסף, בכל נושא הוספנו חלק נפרד שמסכם מה אומרים מטפלים והורים. הוא מסומן בבירור כדיווחים ולא כמחקר.

1. סולפורפאן מנבטי ברוקולי

נבטי ברוקולי. צילום: Julie Gibbons / CC BY 2.0 (Wikimedia Commons)

בקצרה

סולפורפאן הוא חומר שנוצר מירקות מהמשפחה הצלבנית (ברוקולי, כרוב) ובריכוז הגבוה ביותר בנבטי ברוקולי. כמה ניסויים אקראיים בדקו אותו באוטיזם, ותוצאותיהם מעורבות. בניסוי משנת 2014 בגברים צעירים (44 משתתפים) דווח על שיפור בשאלוני התנהגות ותקשורת חברתית אחרי 18 שבועות. בניסוי בילדים בני 3–12 (57 ילדים) לא נמצא הבדל מובהק במדד הראשי, ובניסוי בילדים בני 3–7 לא נמצא שיפור מובהק בשאלונים.

בניסוי סיני גדול יותר (108 משתתפים) נמצא שיפור רק בשאלונים שמילאו קלינאים ולא בשאלונים שמילאו ההורים. ניסוי איראני (60 ילדים) מצא שיפור ברגזנות ובהיפראקטיביות כשסולפורפאן ניתן כתוספת לתרופה ריספרידון, ואילו בניסוי אמריקאי ב-48 גברים צעירים, שתוצאותיו פורסמו במאגר ClinicalTrials.gov, לא נמצא הבדל במדד הראשי.

מטא-אנליזה אחת מ-2025 מצאה שיפור קטן עד בינוני בכמה מדדים ללא הבדל בתופעות לוואי, ומטא-אנליזה נוספת מאותה שנה מצאה שיפור ברגזנות ובהיפראקטיביות, ואילו ניתוח רחב יותר של תוספים באוטיזם דירג את הביטחון בנתונים כנמוך עד נמוך מאוד.

למה זה רלוונטי?

זה אחד התוספים הנחקרים יותר באוטיזם, ולכן מגיעות שאלות רבות. החוקרים התעניינו בו כי הוא קשור למסלולי הגנה בתאים מפני עקה חמצונית ודלקתיות. מטא-אנליזות מצאו אצל אנשים עם אוטיזם, בממוצע, סמנים של עקה חמצונית ושל תפקוד מיטוכונדריאלי חריג, ובמחקר קטן נמצא שבתאי דם של מטופלים שנטלו סולפורפאן ירדו סמנים דלקתיים. עם זאת, השפעה על מסלול ביולוגי איננה זהה לשיפור התנהגותי, ואת זה בודקים רק בניסויים מבוקרים.

מה חשוב לזכור

הניסויים קטנים וקצרים, והתוצאות שונות מניסוי לניסוי (בין השאר לפי גיל, סוג התכשיר ומי ממלא את השאלון). נבטי ברוקולי גולמיים נחשבים מזון בסיכון לזיהומים חיידקיים, וסקירה מדעית ממליצה שילדים לא יאכלו נבטים גולמיים.

הניסויים השתמשו בתכשירים מוגדרים ולא בנבטים מהמטבח.

כל תוסף או שינוי תזונתי רק בהתייעצות עם הרופא המלווה.

איור: שלבי נביטה, מזרע לנבט. איור מקורי של ביו בריאות

מה אומרים מטפלים וקהילות הורים

זה לא מחקר. החלק הזה מסכם דיווחים של מטפלים והורים מבלוגים של קליניקות, מכתבות ומאתרי ארגוני הורים. אלה עדויות אישיות, בלי קבוצת ביקורת.

שילוב סולפורפאן בתוכניות תזונתיות אינטגרטיביות

בבלוג של קליניקה אמריקאית לרפואה תפקודית של ילדים נכתב, אחרי כנס מקצועי, שנראה בסולפורפאן פוטנציאל, עם הערה שבניסוי הסיני השיפור נמדד בשאלוני הקלינאים ולא בדיווח ההורים.

בכתבה בעיתון אמריקאי מ-2025 מצוטט רופא העוסק ברפואה אינטגרטיבית שמתחיל במינון נמוך, כי לדבריו חלק מהילדים מחמירים בתחילה.

אמא שסיפרה על המסלול של בנה באתר של ארגון הורים בריטי תיארה שינויים בתזונה, אנזימי עיכול והומאופתיה, ואחר כך סולפורפאן.

לדבריה, כמה ימים אחרי תחילת הנטילה מורים ואחים דיווחו על זינוק בשפה.

כשכמה התערבויות משתנות במקביל, אי אפשר לדעת מה גרם למה.

גם מעקב אחרי משתתפי ניסוי 2014 (Lynch ואחרים, 2017) אוסף עדויות של הורים: 16 מתוך 26 משפחות ענו, ו-9 מהן המשיכו ליטול תוסף.

רמת הראיות: נמוכה. עדויות כאלה עוזרות להבין מה הורים חווים ואילו שאלות כדאי לחקור, אבל הן מושפעות מציפיות, מהתפתחות טבעית ומשינויים נוספים שנעשים במקביל, ולכן הן לא מחליפות ניסוי מבוקר. הכתבה עצמה מציינת שחלק מהילדים לא הגיבו, ושבניסויים הראשונים כ-5%–10% מהמשתתפים דיווחו על תופעות כמו כאבי בטן וגזים, בדומה לקבוצת הדמה.

2. זרימת דם נמוכה במוח ואוטיזם

אונות המוח; האונה הטמפורלית בצהוב. איור: Blausen.com staff (2014) / CC BY 3.0 (Wikimedia Commons)

בקצרה

מחקרי הדמיה (PET, SPECT ו-MRI מסוג ASL) מצאו בכמה קבוצות של ילדים עם אוטיזם זרימת דם נמוכה יותר, בממוצע, באזורי מוח מסוימים, בעיקר באונות הטמפורליות. במחקר צרפתי משנת 2000 (21 ילדים) זה נמצא ב-76% מהילדים עם אוטיזם. במחקר נוסף (45 ילדים) הזרימה באזור אחד הייתה נמוכה יותר ככל שהתמונה הקלינית הייתה חמורה יותר. מחקרי SPECT ו-ASL נוספים מצאו גם הם זרימה נמוכה יותר באזורים מצחיים וטמפורליים. מנגד, מחקר ASL משנת 2018 לא מצא קשר בין הזרימה לסימפטומים המרכזיים, מחקר סיני מצא אזורים אחרים ואמר במפורש שהתוצאות בספרות לא עקביות, ושני מחקרי ASL (2015, 2019) מצאו דווקא זרימה מוגברת באזורים מסוימים.

למה זה רלוונטי?

המושג "היפופרפוזיה מוחית" עולה הרבה בשיח של הורים, לעיתים כהסבר לאוטיזם וכבסיס לגישות טיפול שונות. כדאי להכיר מה המחקר מצא, כדי לשאול את הרופא את השאלות הנכונות.

מה חשוב לזכור

רוב המדגמים קטנים (עשרות ילדים), האזורים משתנים בין מחקרים, וממוצע של קבוצה איננו אבחנה של ילד מסוים.

קשר איננו סיבה: לא ידוע אם זרימת הדם נמוכה היא גורם, תוצאה או סימן נלווה. הקשר לדלקתיות הוא השערה ובחיפוש שערכנו ב-PubMed לא מצאנו ניסוי מבוקר שבדק "פרוטוקול" שמטרתו להעלות זרימת דם במוח, וייתכן שיש פרסומים שלא איתרנו.

לגבי תוספים שמוזכרים בהקשר דומה, אומגה 3 ופרה-ביוטיקה, הניסויים והמטא-אנליזות הראו בעיקר אפקטים קטנים או לא עקביים.

איור סכמטי של זרימת דם אל המוח. איור מקורי של ביו בריאות, לא סריקה

מה אומרים מטפלים וקהילות הורים

זה לא מחקר. החלק הזה מתאר מה מטפלים והורים מדווחים בדפים, בבלוגים ובקהילות ברשתות החברתיות, לצד פרסום אחד של מי שפיתח אחת מהגישות. אלה דיווחים אישיים, בלי קבוצת ביקורת.

השפעת דלקתיות ומערכת העצבים האוטונומית על המוח בגישה האינטגרטיבית

לכן חלק מהגישות הפופולריות ברשת מתמקדות בתזונה ובתוספים ולא בזרימת הדם עצמה. אחת מהן מתוארת בפרסום משנת 2020 של הרופא שפיתח אותה: תצפיות ממעקב קליני ומדיווחי הורים על שילוב של סיבים תזונתיים, שמן דגים ושמן זית.

צילום: LatticeC / CC0 (Wikimedia Commons)

בדפים ובקהילות ברשת מתוארת לעיתים החמרה זמנית בהתנהגות או בשינה בשבועות הראשונים, ובפרסום עצמו מצוין שחלק מהילדים חווים התנהגות אינטנסיבית יותר ב"התעוררות".

כדאי להיזהר מלהניח שכל החמרה היא סימן טוב: היא יכולה להיות גם תגובה לא רצויה, ולכן יש לעדכן את הרופא.

רמת הראיות: נמוכה מאוד. אלה תצפיות של מי שפיתח את הגישה ופועל בקליניקה משלו, בלי קבוצת ביקורת, בכתב עת שאינו מאונדקס ב-PubMed. גם המחבר עצמו כותב שנדרשים ניסויים מבוקרים. אנחנו לא ממליצים על גישה מסחרית כלשהי ולא על שינוי בטיפול בלי הרופא המלווה.

מקורות ומראי מקום

1. Singh et al., PNAS 2014: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25313065/

2. Zimmerman et al., Molecular Autism 2021: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34034808/

3. Magner et al., Nutrients 2023: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36771424/

4. Ou et al., J Autism Dev Disord 2024: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36427174/

5. Wang et al., EXCLI J 2025 (סקירה שיטתית ומטא-אנליזה): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40458076/

6. Siafis et al., Molecular Autism 2022 (ניתוח רשת של טיפולים ותוספים): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35246237/

7. Taormina et al., Emerging Infectious Diseases 1999 (נבטים וזיהומים): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10511518/

8. Momtazmanesh et al., Psychiatry Clin Neurosci 2020 (ניסוי אקראי, תוספת לריספרידון): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32347624/

9. ניסוי UNC בגברים צעירים, ClinicalTrials.gov NCT02909959 (ללא הבדל במדד הראשי): https://clinicaltrials.gov/study/NCT02909959

10. Bent et al., Molecular Autism 2018 (מחקר פתוח, 15 ילדים): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29854372/

11. Lynch et al., Glob Adv Health Med 2017 (מעקב סדרת מקרים): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29147630/

12. Guo et al., Brain Dev 2025 (מטא-אנליזה): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39951914/

13. Ramírez-Guerrero et al., J Autism Dev Disord 2025 (סקירה שיטתית, נוגדי חמצון): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41071465/

14. עקיף: Frustaci et al., Free Radic Biol Med 2012 (עקה חמצונית, מטא-אנליזה): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22542447/

15. עקיף: Rossignol & Frye, Mol Psychiatry 2012 (מיטוכונדריה, מטא-אנליזה): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21263444/

16. עקיף: Liu et al., Sci Rep 2020 (סמנים ביולוגיים בתאי דם): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32242086/

17. עקיף: Curran et al., Pediatrics 2007 (התנהגות בזמן חום): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18055656/

18. עקיף: Nadeem et al., Behav Brain Res 2019 (מחקר בעכברים): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30790585/

19. עקיף: Vallese et al., Redox Biol 2025 (מסלול NRF2 בתאי עור): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40857932/

20. עקיף: Fahey et al., Nutrients 2025 (סקירת מנגנונים): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40284217/

21. דיווחי מטפלים והורים (לא מחקר): בלוג של קליניקה אמריקאית לרפואה תפקודית של ילדים, "Sulforaphane: Broccoli v Autism": https://sanctuaryfunctionalmedicine.com/topics/pediatrics/sulforaphane-broccoli-v-autism/

22. דיווחי מטפלים והורים (לא מחקר): Denney A., כתבה בעיתון The Epoch Times, 4.3.2025: https://www.theepochtimes.com/health/how-a-broccoli-compound-became-an-autism-hero-5800705

23. דיווחי מטפלים והורים (לא מחקר): עדות הורה באתר ארגון Thinking Autism (בריטניה): https://www.thinkingautism.org.uk/taking-action/testimonials/jamess-journey-so-far/

24. Zilbovicius et al., Am J Psychiatry 2000 (PET): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11097965/

25. Ohnishi et al., Brain 2000 (SPECT): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10960047/

26. Gendry Meresse et al., Ann Neurol 2005: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16130096/

27. Yang et al., Chin Med J 2011 (SPECT): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21740749/

28. Yerys et al., J Neurodev Disord 2018 (ASL): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30541425/

29. Knudsen et al., Autism 2023 (סקירת ASL): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36409027/

30. Bjørklund et al., Acta Neurobiol Exp 2018 (סקירה): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29694338/

31. Saghazadeh et al., J Psychiatr Res 2019 (סמנים דלקתיים, מטא-אנליזה): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31125917/

32. Horvath et al., J Nutr 2017 (אומגה 3, מטא-אנליזה): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28077731/

33. Palmer et al., J Autism Dev Disord 2025 (פרה-ביוטיקה): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38291245/

34. George et al., J Nerv Ment Dis 1992 (SPECT): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1624921/

35. Mountz et al., J Nucl Med 1995 (SPECT): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/7790938/

36. Starkstein et al., J Neuropsychiatry Clin Neurosci 2000 (SPECT): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10956571/

37. Burroni et al., Nucl Med Commun 2008 (SPECT): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18094637/

38. Mori et al., Brain Dev 2020 (ASL): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32088024/

39. Ye et al., Front Neurosci 2022 (ASL): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36425476/

40. Tang et al., Front Neurol 2022 (ASL): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35280268/

41. Jann et al., Brain Behav 2015 (ASL, ממצאים מעורבים): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26445698/

42. Peterson et al., Biol Psychiatry 2019 (ASL, זרימה מוגברת): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30711191/

43. Ferreira et al., Neuroradiology 2024 (סקירה שיטתית של ASL): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38536448/

44. עקיף: Masi et al., Mol Psychiatry 2015 (ציטוקינים, מטא-אנליזה): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24934179/

45. עקיף: Vargas et al., Ann Neurol 2005 (דלקת ברקמת מוח): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15546155/

46. עקיף: Ouellette et al., Nat Neurosci 2020 (כלי דם, מחקר בעכברים): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32661394/

47. עקיף: Azmitia et al., J Autism Dev Disord 2016 (כלי דם ברקמת מוח): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26667147/

48. דיווחי מטפלים והורים (לא מחקר): פרסום משנת 2020 של מפתח אחת הגישות, Applied Psychiatry 1(1) (כתב עת שאינו מאונדקס ב-PubMed)

49. דיווחי מטפלים והורים (לא מחקר): דפים וקהילות ברשתות החברתיות, ללא קישור ישיר

50. קרדיט תמונה: נבטי ברוקולי, צילום Julie Gibbons, CC BY 2.0 (creativecommons.org/licenses/by/2.0), Wikimedia Commons

51. קרדיט תמונה: אונות המוח, איור Blausen.com staff (2014), CC BY 3.0 (creativecommons.org/licenses/by/3.0), Wikimedia Commons

52. קרדיט תמונה: ידיים של הורים וילד, צילום LatticeC, CC0, Wikimedia Commons

53. קרדיט תמונה: שני האיורים הסכמטיים (שלבי נביטה וזרימת דם אל המוח) הם איורים מקוריים של ביו בריאות

לקריאת הגיליון הראשון של ביו-מגזין: https://www.biobriyut.co.il/post/bio-magazine

לשאלות או לתיאום פגישת ניסיון ב־₪150 — אפשר להתקשר ל־053-501-6217.

ביו-מגזין · גיליון 2 · ביו בריאות · תוכן חינוכי בלבד · © 2026