דלג לתפריט
top of page

ביו-מגזין | גיליון 3

11 באוק׳
זמן קריאה 6 דקות

עודכן: 14 באוק׳

שער ביו-מגזין גיליון 3, אוקטובר 2026, עם כותרות הנושאים: אור אדום ותוספים, וחומצה פולינית ואוטיזם

הבהרה חשובה (דיסקליימר)

התוכן בביו-מגזין מיועד להעשרה ולהבנה כללית בלבד. אין בו המלצה רפואית, אבחון או תחליף לייעוץ מקצועי.


כל החלטה על בדיקות מעבדה, תוספי תזונה או טיפול — רק מול הרופא/המטפל המלווה את הילד.


ביו בריאות אינה מבטיחה תוצאה רפואית או שיפור בתסמינים, ואינה מציעה לויקובורין. בקליניקה אנחנו מציעים טיפול באור אדום כטיפול תומך. מינונים, אינטראקציות ותופעות לוואי מחייבים ליווי מקצועי.


מה חדש בגיליון 3?

שני נושאים שהגיעו אלינו השבוע משאלות של הורים ומהרשתות: הטענה שאור אדום "מפעיל" תוספים, וחומצה פולינית (לויקובורין) באוטיזם, שהפכה לכותרת עולמית בשנה האחרונה.


בכל נושא תמצאו מה נבדק, מה עדיין לא ידוע, ומה נאמר ברשתות, מסומן בבירור כדיווחים ולא כמחקר.


1. אור אדום ותוספים: מה באמת ידוע

פס אורכי גל מ-UVB דרך כחול ואדום ועד אינפרא-אדום קרוב, עם הסבר איזה אור עושה מה

איזה אור עושה מה. איור מקורי של ביו בריאות


בקצרה

ברשתות מסתובב סרטון שטוען שמי שלוקח תוספים צריך "להפעיל" אותם עם אור אדום. הוא מצטט תוצאה של "פי 70" אצל אנשים עם השימוטו, דלקת אוטואימונית של בלוטת התריס.


בדקנו את המקור. המספר לקוח מתקציר של מחקר טורקי משנת 2020 (Ercetin ועמיתיו, 350 משתתפים). שתי הקבוצות קיבלו אותם תוספים (ויטמין D, ברזל וסלניום), ורק אחת קיבלה גם לייזר טיפולי על אזור הבלוטה. הקבוצות לא היו שוות בגודלן (210 מול 140), והתקציר לא מזכיר הגרלה, טיפול דמה או סמיות.


כלומר, מה שנבדק הוא הלייזר ולא "הפעלה" של התוספים. בניסוי אקראי עם טיפול דמה מברזיל (2013, 43 משתתפים) הלייזר ניתן בכלל בלי תוספים.


לא מצאנו אף ניסוי בבני אדם שהראה שתוסף כלשהו פועל טוב יותר בשילוב עם אור אדום. יש כמה מחקרים בעכברים ובחולדות, למשל עם CoQ10, ותו לא.


אינפוגרפיקה: שתי קבוצות במחקר השימוטו. שתיהן קיבלו ויטמין D, ברזל וסלניום, ורק קבוצה אחת קיבלה גם לייזר על אזור הבלוטה

כך נבנה המחקר שעליו מבוסס הסרטון. איור מקורי של ביו בריאות


למה זה רלוונטי להורים לילדים על הספקטרום?

טיפול באור על הראש (PBM) נבדק גם באוטיזם. בניסוי אקראי עם טיפול דמה משנת 2024 (Fradkin ועמיתיו) השתתפו 30 ילדים בני 2–6, שקיבלו אור אינפרא־אדום קרוב פעמיים בשבוע במשך 8 שבועות.


בקבוצת האור ציון חומרת התסמינים (CARS-2) ירד יותר מאשר בקבוצת הדמה, ולא דווחו תופעות לוואי בינוניות או קשות. זה מחקר קטן אחד, שמומן בידי יצרן המכשיר.


סקירה משנת 2024 מצאה 5 מחקרים קטנים באוטיזם עם פרוטוקולים שונים, והגדירה את התחום מבטיח אבל ראשוני. היה גם מחקר פתוח קטן, בלי קבוצת ביקורת (23 ילדים, 2025). ניסוי גדול יותר, עם 80 ילדים, רשום במאגר הניסויים האמריקאי ותוצאותיו עוד לא פורסמו.


על שילוב של אור ותוספים באוטיזם לא מצאנו אף מחקר.


מה חשוב לזכור

ויטמין D נוצר בעור רק מקרינת UVB. אור אדום לא יוצר אותו, ואין מנגנון ידוע שבו הוא "מפעיל" ויטמין D, ברזל או סלניום.


החומרים שאור כן "מפעיל" הם חומרים רגישים לאור, כמו מתילן בלו. מתילן בלו הוא תרופה ולא תוסף: הוא עלול לגרום לתגובה מסוכנת בשילוב עם תרופות נוגדות דיכאון מסוימות, ואסור במחסור באנזים G6PD, שכיח יחסית בישראל. אין ליטול אותו על דעת עצמכם.


אינפרא־אדום קרוב לא נראה לעין ולא גורם למצמוץ, ולכן צריך משקפי מגן גם לילדים. ב־2023 דווח על ילדה בת 12 שנפגעה ברשתית אחרי חודשים של טיפול חוזר באור אדום נגד קוצר ראייה.


כל שילוב של טיפול באור עם תרופות או תוספים כדאי לבדוק מול הרופא המלווה.


מה נאמר ברשתות

זה לא מחקר. החלק הזה בודק את הטענות בסרטון שהגיע אלינו, מול המחקרים שעליהם הוא נשען.


הטענה שאור אדום "מפעיל" תוספים, ומה עומד מאחוריה

בסרטון נטען שבמחקר על השימוטו נמצאה תועלת "פי 70" באיזון הורמוני בלוטת התריס, והפחתה "פי 15" בצורך בתרופות.


שני המספרים מופיעים בתקציר של המחקר הטורקי. אבל "פי 70" מתייחס לשינוי ביחס בין שני הורמונים (T3/T4) ולא ל"איזון", ו"פי 15" מתייחס להפחתת מינון התרופה (לבותירוקסין). התקציר לא מסביר איך חושב אף אחד מהם.


בניסוי הברזילאי, שבו הייתה הקצאה אקראית וטיפול דמה, הפער במינון התרופה בין הקבוצות היה בערך פי 3 (כ־107 מול כ־39 מיקרוגרם ביום), ולא פי 15. במעקב של 6 שנים החוקרים הגדירו את ההשפעה זמנית.


גם במחקרים מקוסובו (2023, 2025) התוספים ניתנו לשתי הקבוצות, ולכן גם הם לא בודקים "הפעלה" של תוספים.


סקירה שיטתית משנת 2026 מצאה רק 6 מחקרים קליניים על אור בדלקת אוטואימונית של בלוטת התריס, וקבעה שנדרשים ניסויים אקראיים לפני שימוש קליני.


מי שיש לו השימוטו ממשיך במעקב אצל האנדוקרינולוג, וכל שינוי במינון התרופה נעשה רק אצלו.


רמת הראיות: לטענה ש"אור מפעיל תוספים" אין מחקר שבדק אותה. לטיפול באור באוטיזם: ראשונית ונמוכה, על בסיס מחקרים קטנים.


2. חומצה פולינית (לויקובורין) ואוטיזם: מה השתנה בשנה האחרונה

איור סכמטי: נוגדנים חוסמים את קולטן הפולאט בדרך למוח, וחומצה פולינית עוברת לפי ההשערה במסלול נוסף

איך פולאט מגיע למוח, לפי ההשערה שנבדקת. איור מקורי וסכמטי של ביו בריאות


בקצרה

לויקובורין, שנקרא גם חומצה פולינית, הוא צורה של ויטמין B9 (פולאט) שהגוף יכול לנצל בלי שלב ההפעלה הרגיל. הוא משמש כתרופה כבר עשרות שנים, בין השאר לצמצום תופעות לוואי של כימותרפיה.


בספטמבר 2025 הממשל האמריקאי הציג אותו כטיפול אפשרי לתסמיני אוטיזם, ורשות התרופות האמריקאית (FDA) פתחה בהליך לאישור שלו למצב אחר, מחסור בפולאט במוח (CFD), ולא לאוטיזם. ההודעה הובילה לגל של שאלות מהורים בכל העולם.


ב־10 במרץ 2026 ה־FDA אישר אותו בפועל רק למצב גנטי נדיר: מחסור בפולאט במוח שנגרם משינוי בגן FOLR1. לאוטיזם באופן כללי הוא לא אושר, בגלל מחסור בנתונים.


ב־31 באוקטובר 2025 האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) קבעה שהיא אינה ממליצה על שימוש שגרתי בלויקובורין בילדים עם אוטיזם, וכתבה שהעדויות הקיימות לא מספיקות כדי לרשום אותו כשאין מחסור בפולאט במוח.


מה נמצא בניסויים

בניסוי אמריקאי משנת 2018 (Frye ועמיתיו) השתתפו 48 ילדים עם אוטיזם וקושי בשפה. אחרי 12 שבועות במינון גבוה, השיפור בתקשורת המילולית היה גדול יותר מאשר בקבוצת הדמה, בעיקר אצל ילדים עם נוגדנים לקולטן הפולאט.


ניסוי צרפתי קטן (19 ילדים, 2020) וניסוי איראני (55 ילדים, כתוספת לתרופה ריספרידון, 2021) דיווחו גם הם על שיפור בחלק מהמדדים.


בניסוי סיני משנת 2025 (80 ילדים) היה שיפור ברוב המדדים בשתי הקבוצות, וההבדל המובהק שדווח לטובת החומצה הפולינית היה בהדדיות חברתית.


ניסוי הודי עם 80 ילדים (Panda ועמיתיו, 2024), שצוטט רבות, נמשך מכתב העת ב־29 בינואר 2026, אחרי שמערכת כתב העת לא הצליחה לשחזר את התוצאות מהנתונים שהחוקרים סיפקו.


למה זה רלוונטי?

לפי סקירה משנת 2021 (Rossignol ו־Frye), נוגדנים לקולטן הפולאט נמצאו אצל כ־71% מהמשתתפים עם אוטיזם במחקרים שנכללו בה. לכן הנושא עולה הרבה בשיחות עם הורים. לפי ה־AAP, הבדיקה לנוגדנים האלה אינה מאושרת על ידי ה־FDA ואינה מתוקננת.


הנוגדנים האלה יכולים לחסום את מעבר הפולאט למוח. לפי ההשערה, לויקובורין יכול להגיע למוח גם בדרך אחרת.


מה חשוב לזכור

כל הניסויים קטנים (פחות מ־100 משתתפים) וקצרים (10 עד 24 שבועות), ואחד הבולטים שבהם נמשך.


לויקובורין איננו החומצה הפולית שבתוספי מולטי ויטמין. זו תרופת מרשם, ובניסויים היא ניתנה במינונים גבוהים ובמעקב רפואי צמוד.


תופעות הלוואי השכיחות בסקירה מ־2021 היו אי־שקט או התרגשות (כ־12%), תוקפנות (כ־10%), קשיי שינה (כ־9%), התקפי זעם (כ־6%) וכאבי ראש (כ־5%).


בדיקת נוגדנים, אבחון והחלטה על טיפול, רק מול הרופא המלווה.


מה אומרים רופאים והורים

זה לא מחקר. החלק הזה מתאר את השיח המקצועי והציבורי סביב הנושא.


הביקוש מהורים אחרי ההכרזה האמריקאית

סקירה לרופאי ילדים משנת 2026 מתארת עלייה בפניות של משפחות לרופאים בבקשה למרשם לויקובורין, בעקבות הפופולריות של הנושא בקרב קובעי מדיניות וברשתות.


הדיון המקצועי חלוק. חוקרים שעוסקים בנושא שנים רואים בו כיוון מעניין לקבוצה מוגדרת של ילדים.


מנגד, ארגוני רופאי הילדים והטוקסיקולוגים בארה"ב קבעו שהעדויות לא מספיקות לשימוש שגרתי באוטיזם.


רמת הראיות: נמוכה. כמה ניסויים קטנים וקצרים, אחד מהם נמשך. נדרשים ניסויים גדולים ובלתי תלויים כדי לדעת למי זה מתאים, אם בכלל.


מקורות ומראי מקום

  1. Ercetin et al., Photobiomodul Photomed Laser Surg 2020 (השימוטו, לייזר ותוספים): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32186976/

  2. Höfling et al., Lasers Med Sci 2013 (ניסוי אקראי עם טיפול דמה): https://clinicaltrials.gov/study/NCT01129492

  3. Höfling et al., 2018 (מעקב של 6 שנים): https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC6247385/

  4. Berisha-Muharremi et al., J Pers Med 2023 (קוסובו): https://www.mdpi.com/2075-4426/13/8/1274

  5. Biomedicines 2025 (קוסובו, מעקב של 12 חודשים): https://www.mdpi.com/2227-9059/13/7/1555

  6. סקירה שיטתית, Int J Mol Sci 2026 (אור ודלקת אוטואימונית של בלוטת התריס): https://www.mdpi.com/1422-0067/27/7/3007

  7. Mao et al., Sci Rep 2016 (CoQ10 ואור, מחקר בעכברים): https://www.nature.com/articles/srep20084

  8. NIH Office of Dietary Supplements, ויטמין D: https://ods.od.nih.gov/factsheets/VitaminD-HealthProfessional/

  9. DailyMed, עלון מתילן בלו (אינטראקציות ו-G6PD): https://dailymed.nlm.nih.gov/dailymed/drugInfo.cfm?setid=8c56fbad-a449-4ed4-a55f-1694e4e8e26a

  10. StatPearls, מחסור ב-G6PD: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK470315/

  11. JAMA Ophthalmol 2023 (פגיעה ברשתית אחרי טיפול חוזר באור אדום): https://jamanetwork.com/journals/jamaophthalmology/fullarticle/2805391

  12. EyeWiki (AAO), אור ובטיחות העיניים: https://eyewiki.aao.org/Photobiomodulation_in_Retina_Diseases

  13. Fradkin et al., Front Neurol 2024 (ניסוי אקראי, ילדים בני 2–6): https://www.frontiersin.org/journals/neurology/articles/10.3389/fneur.2024.1221193/full

  14. Front Child Adolesc Psychiatry 2025 (מחקר פתוח, ילדים בני 2–7): https://www.frontiersin.org/journals/child-and-adolescent-psychiatry/articles/10.3389/frcha.2025.1477839/full

  15. Coelho et al., 2024 (סקירה נרטיבית): https://link.springer.com/article/10.1007/s43630-024-00613-7

  16. ClinicalTrials.gov NCT06006637 (ניסוי עם 80 ילדים, טרם פורסם): https://clinicaltrials.gov/study/NCT06006637

  17. Frye et al., Mol Psychiatry 2018 (ניסוי אקראי, 48 ילדים): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27752075/

  18. Renard et al., Biochimie 2020 (ניסוי EFFET, 19 ילדים): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32387472/

  19. Batebi et al., Child Psychiatry Hum Dev 2021 (תוספת לריספרידון, 55 ילדים): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33029705/

  20. Zhang et al., Nutrients 2025 (סין, 80 ילדים): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40362912/

  21. Panda et al., Eur J Pediatr 2024 (נמשך מכתב העת): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39243316/

  22. הודעת המשיכה, Eur J Pediatr, 29.1.2026: https://link.springer.com/article/10.1007/s00431-026-06769-x

  23. Rossignol & Frye, J Pers Med 2021 (סקירה שיטתית ומטא-אנליזה): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34834493/

  24. FDA, הודעה לעיתונות, 10.3.2026: https://www.fda.gov/news-events/press-announcements/fda-approves-first-treatment-patients-cerebral-folate-transport-deficiency

  25. AAP, שאלות ותשובות לרופאי ילדים על לויקובורין: https://www.aap.org/en/patient-care/autism/use-of-leucovorin-in-autistic-pediatric-patients/frequently-asked-questions-faqs-for-pediatricians-and-other-prescribing-pediatric-clinicians/

  26. JAMA 2025, "AAP: Leucovorin Not Recommended for Autism": https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41236735/

  27. Howard et al., Curr Opin Pediatr 2026 (סקירה לרופאי ילדים): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41670435/

  28. ACMT, J Med Toxicol 2026 (עמדת איגוד הטוקסיקולוגים): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42547712/

  29. תמונת השער ושלושת האיורים בגיליון: איורים מקוריים של ביו בריאות


לקריאת הגיליון הקודם של ביו-מגזין (גיליון 2): https://www.biobriyut.co.il/post/ביו-מגזין-גיליון-2


בקליניקה של ביו בריאות אנחנו מציעים טיפול באור אדום כטיפול תומך, ואיננו רושמים או מספקים לויקובורין. כתבנו את הגיליון כדי לעזור להבחין בין מחקר להייפ. לשאלות על הליווי הנטורופתי שלנו או לתיאום פגישת ניסיון ב־₪150 אפשר להתקשר ל־053-501-6217.

ביו-מגזין · גיליון 3 · ביו בריאות · תוכן חינוכי בלבד · © 2026

תגובות


אין במידע שבאתר  זה להוות כתחליף לאבחנה ולטיפול רפואי - המידע הוא אינפורמטיבי לא מחייב והאחריות הוא על המשתמש בלבד 

ביו בריאות © Copyright

© 2022 כל הזכויות שמורות לביו בריאות

bottom of page